<h1>פסקי ריבב"ן הלכ' טריפות</h1>
<h2>דף לז:</h2>
[חולין נ"ב ע"ב] חולייא אחת כדברי בית הלל. ואע"ג דעיקר המחלוקת לענין אהלות איתמר, והא אמר שמואל וכן לטריפה. ואפילו נחסרה החולייא בלא צלע, כגון בשלהי כפלי טריפה. ואם נחסרה בגולגולת כדי שינטל מן החי וימות טריפה.
<h2>דף לט.</h2>
[חולין נ"ה ע"א] ניטלו הכליות כשירה. אמר רכיש בר פפא לקתה בכוליא אחת טריפה, וכל שכן בשתי כליות. ופירוש לקתה, מוגלא מליאה מים עכורים, או אפילו מים עבים. אמרי במערבא והוא דמטא לקותא במקום חריץ, ומקום חריץ היכא, חיוורא דתותי מתני. יש כשר בריאה ופסול בכוליא, היינו מוגלא מליאה מים עבים, דהיינו ליחה. כשר בכוליא ופסול בריאה. נקב. כשר בזה ובזה, היינו מים זכים דלא אסרוח פסול בזה ובזה היינו לקותא דהיינו מים עכורין אע"ג דלא אסרוח. כתב רבינו האיי גאון ז"ל, אי משתכחן תלת כולייתא או אחת כשירה, דתניא [בכורות ל"ט ע"א] ואת שתי הכליות, ולא בעלת כוליא אחת ולא בעלת שלש כוליות. לגבוה הוא דאסור הא להדיוט שרי. כוליא שהקטינה, בדקה עד כפול, בגסה עד כענבה בינונית כשירה, פחות מכאן טריפה. אבל אם ניטלו לגמרי מותר. דהכי תנן בפרק בהמה המקשה לילד [ס"ח ע"א], חותך מן הטחול ומן הכליות של הבהמה עצמה מותרת, אבל טחול וכליות אסירי משום אבר מן החי. ניטלה האם כשירה. אחוזת הדם והמעושנת והמצוננת ושהלעיטה חלתית, מן העליון כשירה, אבל מן הקרטין של חילתית טריפה, דמינקבי למיעייה.
<h2>דף מ.</h2>
[חולין ע"ו ע"ב] תנו רבנן נשבר העצם ויצא לחוץ, אם עור ובשר חופין את רובו, רוב עוביו ורוב היקיפו מותר. ואם לאו אסור. וכן למטה מן הארכובה להכשיר האבר והבהמה. וכן שניטל צומת הגידין טריפה, אע"פ שעור ובשר חופין את רובו, אפילו אם אין העצם נשבר. ובאיזה מקום צומת הגידין דעילוי ערקומא. שהעצם קטן שהוא באותו העצם שמגלין הטבחים כדי לחתוך הארכובה הנמכרת עם הראש. ובאותו מקום צומתין הגידין. ועד כמה הם נמשכין, שאם ניטלו הגידין טריפה. אמר אביי בגסה ארבע אצבעות. בדקה מאי אמר אביי, בליטי שנראין למעלה הוו צומת הגידין. בליעי פירוש שאין נראין למעלה לא הוו צומת הגידין. אשוני, פירוש קשין, הוו צומת הגידין. רכיכי, פירוש רכים, לא הוו צומת הגידין. אלימי, פירוש גסים, הוו צומת הגידין. קטיני לא הוו צומת הגידין. חיוורי הוו צומת הגידין, לא חיוורי לא הוו צומת הגידין. מר בר רב אשי אמר תלתא חוטי הוו, חד אלימא ותרתי קטיני, איפסיק אלימא נשאר רוב מנין וכשירה. ואי איפסיק קטיני נשאר רוב בנין וכשירה. אמר שמואל צומת הגידין שאמרו אפילו לא נשתייר בה אלא כחוט הסרבל של כל אחת ואחת כשירה. ואם היו לה לבהמה שלש רגלים ושתי ידים טריפה, דכל יתר כנטול דמי. אבל אם נמצא בבהמה שלש ידים ושתי רגלים כשירה, דהא אפילו ביד אחת נמי כשירה, וכל שכן אם נשתברו הידים למעלה מן הארכובה שהיא כשירה. שאין לה צומת הגידין בידים.
